החלטה בתיק ח"נ 57082-11-11

בפניי בקשה להארכת המועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס חניה, ביטול הודעת תשלום קנס חניה ועיכוב הליכי גביה.

טענות הצדדים :

לטענת המבקש, ביום 15.11.11 נמסרה לו הודעה מבנק הפועלים לפיה הוטל עיקול מטעם המשיבה על חשבונו השוטף, מסוג עובר ושב, על סך 1,480.05 ש"ח. לאחר קבלת הודעת הבנק אודות הטלת העיקול פנה המבקש, ביום 18.11.11, למשיבה בבקשה לביטול העיקול בטענה כי לא קיבל לידיו מכתב דרישה ו/או מכתב התראה בגין חוב, טרם הטלת העיקול.

בהמשך לכך, ביום 24.11.11, בתגובה לפנייתו של המבקש, הגיבה המשיבה שהעיקול על חשבונו הוטל בגין אי תשלום הודעת קנס מיום 12.2.08, אשר הודבקה על שמשת רכבו  של המבקש, וזאת לאחר שנשלחו לכתובתו מכתבי דרישה והתראה בתאריכים 3.6.09, 6.7.09 ו- 23.8.10.

המבקש הוסיף וטען, כי לא ביצע את העבירה נשוא הודעת הקנס וכי מעולם לא נמסרה לו הודעה על הטלת הקנס ולא קיבל שום מכתב דרישה ו/או התראה טרם הטלת העיקול על חשבונו. בשל עובדה

זו, הוגשה הבקשה על ידו ובמסגרתה, עתר המבקש להארכת המועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס חניה, לביטול הודעת תשלום קנס החניה ולעיכוב הליכי גביה.

המשיבה, בתגובתה לבקשה מיום 15.12.11, עתרה לדחיית הבקשה בשים לב לכך שלא צורף לה תצהיר. לאחר שהתברר למשיבה כי תצהיר צורף לבקשה, אך לא הומצא לידיה, הגישה המשיבה תגובה נוספת לבקשה. במסגרת תגובותיה לבקשה  טענה המשיבה כי  ביום 10.2.11 הופיע גובה מס מטעמה בביתו של המבקש וכי באותו מעמד נמסר לגובה המס כי המבקש מיוצג על ידי עו"ד שחברי אשר מייצג את המבקש בבקשה  שבפני. מכאן, לטענת המשיבה, אין אמת בטענת המבקש לפיה ידע לראשונה אודות הקנס רק בחודש נובמבר אשתקד.

המשיבה הוסיפה וטענה כי בתגובתה לפנייתו של ב"כ המבקש מיום 24.11.11, ציינה כי הודעת תשלום הקנס נשלחה למבקש בדואר רשום תוך שנה מיום ביצוע העבירה (ביום 12.2.08). על כן לדעת המשיבה, בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד -1974, קמה חזקה לפיה ההודעה הומצאה למבקש כדין, ומשחלף המועד להגשת הבקשה להישפט, בהתאם להוראות סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, רואים במבקש כמי שהורשע בעבירת החניה והושת עליו הקנס המתחייב ממנה.

לטענת המשיבה, המדובר הוא בעבירת חניה שאין חולק שבוצעה ברכב הרשום על שם המבקש ומכאן חלה עליו חזקת האחריות הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 13.2.12 נחקרו המבקש והמצהירה מטעם המשיבה. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם והתיק נדחה למתן החלטתי זו.

דיון  והכרעה:

עסקינן בבקשה לביטול הודעת תשלום קנס חנייה, החוסה תחת הוראת סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אשר קובעת כדלקמן:

"229(א) תשלום קנס

(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצוין בה , זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג);

       (2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות שיש ברצונו להישפט על העבירה.

מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בעניין הביטול".

סעי, 225א' לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי:

" עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בעניינה הזמנה לפי סעיף 222 או הודעת תשלום קנס לי סעיף 228(ב); ....".